Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Batra
Daf 14a
משנה: הַמּוֹכֵר אֶת בֵּית הַבַּד מָכַר אֶת הַיָּם וְאֶת הַמַּמָּל וְאֶת הַבְּתוּלוֹת אֲבָל לֹא מָכַר אֶת הַכִּירִים וְלֹא אֶת הַגַּלְגַּל וְלֹא אֶת הַקּוֹרָה. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ הוּא וְכָל מַה שֶׁבְּתוֹכוֹ הֲרֵי כוּלָּן מְכוּרִין. רִבִּי לִעֶזֶר אוֹמֵר הַמּוֹכֵר אֶת בֵּית הַבַּד מָכַר אֶת הַקּוֹרָה.
Traduction
Si un individu vend un pressoir, il a compris dans la vente toutes les choses fixes qui s’y trouvent, savoir le bassin, la pierre de compression et le double tronc, ou piédestal (94)Pour le terme Mischnique Betoulot (littéralement: les vierges), le commentaire offre deux équivalents en langue romane: azmillin (? gemelli) et SHRWRSH, serors., savoir les fourneaux, la roue (pour puiser) et les poutres; s’il a dit qu’il le vend avec tout ce qui est au dedans, toutes ces choses sont aussi vendues. Selon R. Eléazar, la vente du pressoir implique la poutre de pression.
Pnei Moshe non traduit
מתני' מכר את הים. האבן הגדולה הבנויה בארץ שטוחנין עליה זיתים:
הממל. הרכב העליונה ובה מפרכין הזיתים:
הבתולות. כלונסות של ארז שמעמידין בהן את הקורות שנועצין אותן בארץ בראש הגת מכאן ומכאן ונוקבין זה כנגד זה ונותנין בריחיים מזה לזה ומעמיד הקורה על הבריחים:
אבל לא מכר את הכירים. נסרים כבדים שנותנין על האמתחת שמשימים בהם הזיתים הכתושים כדי לכבשן:
הגלגל. שמגלגל האבן ומכביד על הזיתים הכתושים להוציא שמנן:
מכר את הקורה. ואין הלכה כר''א:
משנה: הַמּוֹכֵר אֶת הָעִיר מָכַר בָּתִּים בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת מֶרְחֲצָאוֹת וְשׁוֹבְכוֹת בֵּית הַבַּדִּין וּבֵית הַשְׁלָחִין אֲבָל לֹא אֶת הַמִּטַּלְטְלִין. וּבִזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ הִיא וְכָל מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ אֲפִילוּ הָיוּ בָהּ בְּהֵמָה וַעֲבָדִים הֲרֵי כוּלָּן מְכוּרִין. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. הַמּוֹכֵר אֶת הָעִיר מָכַר אֶת הַסַּנְטָר.
Traduction
Si un individu vend une ville, il a compris dans la vente les maisons, les puits, les cavernes, les maisons de bains, les colombiers, les pressoirs, les jardins (destinés aux promenades, ou les champs qui entourent la ville); mais il n’a pas compris les objets mobiliers. S’il a dit qu’il vend la ville avec tout ce qui s’y trouve, il a vendu même les bestiaux et les esclaves qui y sont. R. Simon b. Gamliel dit: Si un individu vend une ville, il a compris aussi dans la vente la douane.
Pnei Moshe non traduit
מתני' המוכר את העיר מכר בתים. וכל שכן חצירות שהן עיקר העיר:
בית השלחין. גנות ופרדסין השייכין לעיר:
אבל לא את המיטלטלין. מאני תשמישתא כגון תנור וכיריים וכיוצא בהן וכ''ש שלא מכר חטי ושערי:
אפילו היו בה בהמה ועבדים. דמטלטלי דניידי נינהו כלן מכורין וכ''ש חיטי ושערי דהוו מטלטלי דלא ניידי:
מכר את הסנטר. העבד הממונה לשמור העיר ואין הלכה כרשב''ג:
משנה: הַמּוֹכֵר אֶת הַמֶּרְחָץ לֹא מָכַר אֶת הַנְּסָרִין וְאֶת הַסַּפְסָלִים וְאֶת הַבּוֹלָנִיּוֹת. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ הוּא וְכָל מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ הֲרֵי כוּלָּן מְכוּרִין. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא מָכַר לֹא אֶת הַמְּגוּרוֹת שֶׁל מַיִם וְלֹא אֶת אוֹצָרוֹת שֶׁל עֵצִים.
Traduction
Celui qui vend à autrui un bain ne lui vend, ni les cloisons (ou planches), ni les sièges, ni le linge de bain, balaneion; mais s’il déclare avoir vendu le bain avec tous les objets précités, le tout sera tenu pour vendu. En aucun cas, la vente ne comprendra les réserves d’eau, ni les amas de bois.
Pnei Moshe non traduit
מתני' הנסרים. לוחות שמשימין עליהן הבגדים:
הספסלים. שיושבין עליהן:
הבילניות. וילאות שמסתפגין בהן:
מגורות של מים. בריכות השופכות מים למרחץ:
אוצרות של עצים. שמניחין בהן העצים להחם את המרחץ:
הלכה: הַמּוֹכֵר אֶת הֶמֶּרְחָץ כול'. תַּנֵּי. הַמּוֹכֵר אֶת הֶמֶּרְחָץ מָכַר בָּתִּים הַפְּנִימִין וְהַחִיצוֹנִים וּבְסִלִקֵי וְקָמִין וּבֵית הָאוֹרְיָרִין. אֲבָל לֹא הַמִּגְדָּלִין וְלֹא הַיּוֹרֶה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. מְקוֹם הַבַּלָּן מָכוּר וּמְקוֹם הָאוֹרְייָר אֵינוֹ מָכוּר. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ הִיא וְכָל מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ. אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לוֹ. הִיא וְכָל מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא מָכַר לֹא אֶת הַמְּגוּרוֹת שֶׁל מַיִם שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן בֵּין בִּימוֹת הַחַמָּה בֵּין בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. וְלֹא בֵית הַכְנָסָה שֶׁלָּעֵצִים. אָמַר לוֹ. הִיא וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ אֲנִי מוֹכֵר לָךְ. הֲרֵי כוּלָּן מְכוּרִין.
Traduction
On a enseigné: celui qui vend un établissement de bains vend du coup les pièces intérieures et extérieures, la colonnade h basilich, la cheminée, camino'', et la guérite du servant de bains, Olearius (le frictionneur), mais ni la tourelle, ni la marmite (où l’on chauffe l’eau). Selon R. Simon b. Eléazar, l’emplacement réservé au maître du bain (balnearius) est compris ni dans la vente, non celle où se tient le servant, sauf le cas où le vendeur a déclaré céder le bain avec tout son contenu. Malgré cette extension, en aucun cas, la vente ne comprendra les réservoirs d’eau dont on se sert l’été et l’hiver, ni le magasin au bois. Si le vendeur a déclaré vouloir céder le bain avec tous ses ustensiles (le service complet), le tout sera considéré comme vendu.
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני. בתוספתא שם:
ובסלקי. בית היורות:
וקמין. בית היקמין וכן הוא שם:
ובית האורירן. מקום שיושבין האולייארין המסיקין את המרחץ:
ולא את היורה. עצמה:
מקום הבלן. בעל המרחץ:
בזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה. מכורין צ''ל אע''פ וכו':
הלכה: הַמּוֹכֵר אֶת הֶבַּד כול'. כָּל עַצְמוֹ אִם אֵין לוֹ קוֹרָה אֵינוֹ קָרוּי בֵּית הַבַּד. וְתֵימַר אָכֵן. וּמָאן תַנִּיתָהּ. רִבִּי לִעֶזֶר. דְּתַנֵּי בְשֵׁם רִבִּי לִעֶזֶר. הַמּוֹכֵר אֶת בֵּית הַבַּד מָכַר אֶת הַיְּקָבִין וְאֶת הָאֲסוּרִין וְאֶת הַמַּפְרִיכוֹת וְאֶת הָרֵיחַיִם הַתַּחְתּוֹנָה אֲבָל לֹא אֶת הָעֶלְיוֹנָה וְלֹא אֶת הַשַּׂקִּין וְלֹא אֶת הַמַּרְצוּפִּין שֶׁבְּתוֹכוֹ. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ. הוּא וְכָל מַה שֶׁבְּתוֹכוֹ. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא מָכַר הַיָּצוּעִין וְהַשּׁבוין וְהַחֲרוּתִין שֶׁבְּתוֹכוֹ.
Traduction
Le pressoir même qui ne comporterait pas une poutre de pression ne serait pas considéré comme tel (ne pourrait pas servir); comment donc admettre (selon le préopinant) que la vente du pressoir n’implique pas la poutre? En effet, outre l’opinion de R. Eléazar (dans la Mishna) il a été enseigné (95)Tossefta, ch. 2. en son nom: celui qui vend un pressoir vend en même temps les cuves, les ustensiles afférents, les pierres à écraser, et la meule inférieure (fixe), non la meule supérieure, ni les sacs, ni les grandes bourses qui y sont jointes d’ordinaire; ces derniers objets seront seulement inclus si le vendeur a déclaré à l’acquéreur qu’il lui cède le pressoir avec tout son contenu; cependant, en aucun cas, on ne considère comme vendus les revêtements extérieurs et intérieurs du pressoir, ni le tronc durci, que celui-ci contient (comme base).
Pnei Moshe non traduit
גמ' ותימר אכן. בתמי' והלא עיקר בית הבד על שם הקורה הוא ואמאי לא מכר את הקורה:
ומאן תניתה ר' אלעזר וכו'. ותרי תנאי ואליבא דר''א:
דתני. בתוספתא שם ולא גריס התם בשם ר''א:
היקבין. הסלים שמניחין בהן הזיתים:
האסורין. הנסרין העוצרים:
בזמן שאמר לו הוא וכל מה שבתוכו. מכורין צ''ל בין כך וכו':
היצועין וכו'. מיני כלים ואינן שייכים כ''כ לבית הבד.
הלכה: הַמּוֹכֵר אֶת הֶחָצֵר כול'. רִבִּי יִצְחָק שָׁאַל. עַל דַּעֲתּוֹן דְּרַבָּנִן. מָכַר לוֹ חָצֵר סְתָם מָכַר בָּתִּים בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת אֲבָל לֹא הַמִּטַּלְטְּלִין. אוֹ מָכַר לוֹ אֲפִילוּ הַמִּטַּלְטְּלִין. 14a רִבִּי יִצְחָק שָׁאַל. עַל דַּעֲתֵּיהּ דְּרִבִּי לִעֶזֶר. מָכַר לוֹ חָצֵר סְתָם לא מָכַר אֶלָּא אֲוֵיר הֶחָצֵר. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ. הִיא וְכָל מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ. מָכַר בָּתִּים בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת אֲבָל לֹא הַמִּיטַּלְטְּלִין. אוֹ אֲפִילוּ הַמִּטַּלְטְּלִין. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. זְנָהּ אַייְתִיתֵיהּ מִדְּבֵית לֵוִי. הָיוּ שָׁם (חֲצֵירוֹת) [חֲנוּיוֹת] פְּתוּחוֹת לִפְנִים מְכוּרוֹת. פְּתוּחוֹת לַחוּץ אֵינָן מְכוּרוֹת. לִפְנִים וְלַחוּץ אֵילּוּ וָאֵילּוּ מְכוּרוֹת.
Traduction
R. Isaac demanda comment, selon la pensée des sages, il faut entendre la Mishna? S’agit-il de la vente simple d’une cour, comprenant dans les constructions, les puits, la citerne, et les grottes, à l’exclusion des objets mobiliers, ou bien ces derniers ne seront-ils exclus de la vente que si le vendeur a formellement dit vouloir céder la cour avec les parties construites, savoir le puits, la citerne, la grotte, tandis que si la vente avait été faite en termes vagues, les objets mobiliers y seraient compris? De même, R. Isaac demanda comment il faut entendre l’avis de R. Eléazar (à la fin)? Est-ce qu’en cas de vente indéterminée de la cour, on cède seulement l’air, et seulement lorsque le vendeur a spécifié vouloir la céder avec tout ce qu’elle contient, la vente comprendra toutes les constructions de la maison, avec le puits, la citerne et les grottes, à l’exclusion des objets mobiliers, ou bien même en ce cas les objets mobiliers sont-ils inclus dans la vente? - Je ne doute pas, répond R. Yohanan, qu’il s’agit au commencement d’une vente indéterminée de la cour, et je le prouve par l’enseignement énoncé à l’école de Levi (93)Cf. ci-après, (10, 6)., où il est dit: s’il y a là des portes ouvrant vers l’intérieur, elles seront considérées comme vendues; si elles ouvrent vers l’extérieur, elles ne sont pas vendues; si elles ouvrent dans les 2 sens, vers l’intérieur et vers l’extérieur, elles sont vendues (donc, hors de là, il s’agit d’une vente en termes vagues).
Pnei Moshe non traduit
גמ' ר' יצחק שאל על דעתי' דרבנן וכו'. כלומר מתני' היאך מיתפרשא אי כפשטה דבמוכר חצר סתם מיירי ובתים בורות שיחין ומערות בכלל הן חוץ מן המטלטלין או דילמא ה''ק המוכר את החצר ומכר בתים בורות שיחין ומערות וכלומר שפי' לו ואמר חצר עם הבתים ובורות שיחין ומערות אני מוכר לך בהא הוא דאמרינן דלא מכר לו את המטלטלין והא קמ''ל דטעמא הוא דכיון דנחית לפירושא מה שפירש פירש ולא מכר אלא אלו אבל אם מכר לו חצר סתמא ולא נחית למנינא אמרינן דבסתם הכל בכלל ואפי' המטלטלין:
רבי יצחק שאל על דעתי' דר' אלעזר וכו'. וכן נמי איכא לספוקי בפלוגתא דר''א מי נימא דלא פליג ר''א אלא במוכר חצר סתם דשמעינהו לרבנן דקאמרי דבתים בורות שיחין ומערות בכלל מוכר חצר סתם הן ועלה הוא דפליג וקאמר דלא מכר אלא אוירה של חצר אבל בסיפא דבזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה הרי כולן מכורין מודה להו לרבנן דהכל מכור אפי' המטלטלין או דילמא דלר''א דס''ל דבסתם לא מכר לו אלא האויר א''כ כשאמר לו היא וכל מה שבתוכה לא אתא אלא לרבויי בתים בורות שיחין ומערות אבל לא את המטלטלין:
א''ר יוחנן ואנא אייתיתיה מדבית לוי. ואני איני מסופק בפירושא דמתני' דודאי מילתי' דת''ק במוכר חצר סתם מיתפרשא ואייתיתי ראיה מברייתא דתני בי לוי על המתני' היו שם וכו' אלמא דבמוכר חצר סתמא קאמר דהא ודאי אלו לא מצי ליה המוכר לפרש לו דמה לו למנות אלו שאינם בתוך חצירו ועוד אי דחשיב ליה בהדיא א''כ מ''ט פתוחות לחוץ אין מכורות:
הלכה: הַמּוֹכֵר אֶת הָעִיר כול'. תַּנֵּי. הַמּוֹכֵר אֶת הָעִיר. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. הַמּוֹכֵר הָעִיר מָכַר אֶת הַסַּנְטָר אֲבָל לֹא הָאָיְקוֹמֹנֹס. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ הִיא וְכָל מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ. אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לוֹ. הִיא וְכָל מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא מָכַר לֹא אֶת הַשִּׁורָה וּבְנוֹתֶיהָ וְהַטְּרָשִׁים הַמּוּקְצִין מִמֶּנָּה וְהַבֵּיבָרִין שֶׁל חַיָּה וְשֶׁל אוֹפוֹת וְשֶׁלְּדָגִים. שִׁורָה בְזַייָה. בְּנוֹתֶיהָ כּוּפְרָנֶיהָ. חוֹלֵק בַּיָּם וּבַנָּהָר. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מְכוּרִין. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵינָן מְכוּרִין. אָמַר רַב חִסְדָּא. מָּאן דָּמַר. מְכוּרִין. אֶת שֶׁהֵן בִּתְחוּמָהּ. וּמָּאן דָּמַר. אֵינָן מְכוּרִין. אֶת שֶׁאֵינָן בִּתְחוּמָהּ.
Traduction
La vente de la ville, dit R. Simon b. Gamliel, comprend le douanier, mais non le gérant (96)Selon la version de la Tossefta, ch. 2 qui la le mot ANKELMAS, il s'agit peut-être du greffier, par dérivation de gr. Kalamos, sauf le cas où le vendeur a déclaré qu’il la cède avec tout son contenu. Malgré cette extension, en aucun cas, on ne considère comme vendus ni les lignes de maisons voisines, ni les rocs (blocs de pierre) que l’on en extrait, ni les viviers (vivarium) contenant les bêtes sauvages ou des oiseaux, ou des poissons. Par lignes du voisinage, on entend la banlieue (ou les champs additionnels) et les hameaux suburbains. Quant à la partie séparée de la ville par un étang, ou un cours d’eau, selon les uns, elle est comprise dans la vente; selon d’autres, elle ne l’est pas. Au dire de R. Hisda, ces 2 avis ne sont pas opposés: le premier se réfère à la partie sise dans la limite shabatique (à 2000 pas); le 2e avis se réfère à la partie sise au delà.
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני. בתוספתא שם וגריס התם רב יהודה במקום רשב''ג:
אבל לא האיקומנוס. סופר המלך וממונה על המסים:
בזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה. מכורין אע''פ וכו':
שוריה בזיה. הפסקי בקעות שהם חוץ לעיר:
כופרניה. הכפרים שלה:
חולק בים ובנהר. החלק שיש לה בים ובנהר פליגי בה תנאי וקאמר רב חסדא דלא פליגי:
Baba Batra
Daf 14b
משנה: 14b הַמּוֹכֵר אֶת הַשָּׂדֶה מָכַר אֶת הָאֲבָנִים שֶׁהֵן לְצָרְכָּהּ וְאֶת הַקָּנִים שֶׁבַּכֶּרֶם שֶׁהֵם לְצָרְכּוֹ וְאֶת הַתְּבוּאָה שֶׁהִיא מְחוּבֶּרֶת לַקַּרְקַע וְאֶת מְחִיצַת הַקָּנִים שֶׁהִיא פְחוּתָה מִבֵּית רוֹבַע וְאֶת הַשּׁוֹמֵירָה שֶׁאֵינָהּ עֲשׂוּיָה בַטִּיט וְאֶת הֶחָרוּב שֶׁאֵינוֹ מוּרְכָּב וְאֶת בְּתוּלַת הַשִּׁיקְמָה. אֲבָל לֹא מָכַר לֹא אֶת הָאֲבָנִים שֶׁאֶינָן לְצָרְכָּהּ וְאֶת הַקָּנִים שֶׁבַּכֶּרֶם שֶׁאֵינָן לְצָרְכּוֹ וְאֶת הַתְּבוּאָה שֶׁהִיא תְלוּשָׁה מִן הַקַּרְקַע. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ הוּא וְכָל מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ הֲרֵי כוּלָּן מְכוּרִין. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא מָכַר לֹא אֶת מְחִיצַת הַקָּנִים שֶׁהִיא בֵית רוֹבַע וְאֶת הַשּׁוֹמֵירָה שֶׁהִיא עֲשׂוּיָה בַטִּיט וְאֶת הֶחָרוּב הַמּוּרְכָּב וְאֶת סַדָּן הַשִּׁיקְמָה. לֹא אֶת הַבּוֹר וְלֹא אֶת הַגַּת וְלֹא אֶת הַשּׁוֹבָךְ בֵּין חֲרֵיבִין בֵּין שְׁלֵימִין. וְצָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ צָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ. וּמוֹדֶה רִבִּי עֲקִיבָה בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ חוּץ מֵאֵילּוּ אֵינוֹ צָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ. מְכָרָן לְאַחֵר רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ וַחֲכָמִים אוֹמְרִים צָרִיךְ לִיקַּח לוֹ דֶּרֶךְ. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בְּמוֹכֵר אֲבָל בְּנוֹתֵן מַתָּנָה נוֹתֵן אֶת כּוּלָּן. הָאַחִים שֶׁחָֽלְקוּ זָכוּ בַשָּׂדֶה זָכָה בְכוּלָּן. הַמַּחֲזִיק בְּנִיכְסֵי הַגֵּר הֶחֱזִיק בַּשָּׂדֶה הֶחֱזִיק בְּכוּלָּן. הַמַּקְדִּישׁ אֶת הַשָּׂדֶה הִקְדִּישׁ אֶת כּוּלָּן. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר הַמַּקְדִּישׁ אֶת הַשָּׂדֶה לֹא הִקְדִּישׁ אֶלָּא הֶחָרוּב הַמּוּרְכָּב וְאֶת סַדָּן הַשִּׁיקְמָה.
Traduction
Si un individu vend un champ, il a compris dans la vente les pierres nécessaires au champ (97)Après la moisson, on laisse les gerbes se dessécher, et on y met des pierres pour que le vent ne les enlève pas., les échalas des vignes, les épis non moissonnés, une haie de joncs inférieure à la contenance d’un quart de saa, ou une guérite de gardien non pourvue de ciment (exposée à la dislocation), un jeune caroubier non encore greffé, un jeune plant de sycomores (tous objets annulés par leur peu de valeur); mais une telle vente ne comprend ni les pierres inutiles au champ, ni les échalas dont la vigne peut se passer, ni les épis moissonnés. Si un individu vend un champ, quoiqu’il ait dit qu’il le vend avec tout ce qui s’y trouve, il n’a compris dans la vente, ni une grande haie de joncs, ni la guérite cimentée, ni un caroubier greffé, ni un sycomore étendu, ni la citerne, ni le pressoir, ni le colombier, bien qu’ils soient vides ou pleins. Le vendeur est alors obligé d’acheter le droit de passer par le champ (pour arriver à la citerne, ou aux autres objets); telle est l’opinion de R. aqiba. Les autres docteurs disent qu’il n’a pas besoin de l’acheter. R. aqiba, d’accord avec les autres docteurs, reconnaît que le vendeur n’a pas besoin d’acheter le passage, s’il a spécifié lors de la cession qu’il vend le champ seul, excepté les dites choses. Si un individu cède à autrui (la citerne, ou le pressoir, ou le colombier, en gardant le champ), R. aqiba dit que l’acheteur n’a pas besoin d’acheter le droit de passer par le champ. Les autres docteurs disent qu’il doit l’acheter (98)Sauf à passer par un chemin moins commode.. A toutes les choses susmentionnées, il est fait une réserve: elles ne sont pas comprises dans la vente du champ, mais elles sont comprises dans le don (99)Si quelqu'un donne son champ, toutes ces choses sont comprises.. Si des frères se partagent entre eux les champs de l’héritage, celui qui prend le champ a droit à tout ce qui s’y trouve. Si un individu a acquis par l’acte de la prise de possession le champ d’un étranger mort sans héritiers, il a acquis tout ce qui s’y trouve. De même, celui qui le consacre au culte consacre en même temps tout ce qui s’y trouve. Selon R. Simon, celui qui consacre ainsi un champ n’a englobé dans cette consécration que le caroubier greffé (de valeur) et le sycomore étendu (100)De plein rapport, en toute maturité. qui se trouveraient sur ce sol.
Pnei Moshe non traduit
מתני' את האבנים שהן לצורכה. לעשות גדר וסדורות לזה או שמונחין על העמרים:
ואת הקנים שבכרם. קנים החלקין המונחין תחת הגפנים כדי להעמיד את הכרם:
ואת התבואה שהיא מחוברת לקרקע. ואע''פ שהגיע להקצר:
ואת מחיצת הקנים. קנים הרבה גדלים בקלח אחד כשהיא פחותה מבית רובע אז היא בטלה לגבי השדה:
ואת השמירה. סוכת השומרים שאינה טוחה בטיט:
ואת החרוב שאינו מורכב. שהוא בבחרותו עדיין ובטל לגבי השדה אבל כשמזקין ומתגבר מרכיבין אותו ויש לו שם בפני עצמו ולא בטיל לגבי שדה:
ואת בתולת השקמה. בבחרותה קודם שחתכו ענפיה דכשמזקין קוצצין הענפין כדי שיגדלו הרבה במקומן וקרוי סדן השקמה:
אבל לא מכר וכו'. שכל אלו חשובין בפני עצמן הן:
שהיא תלושה מן הקרקע. אע''פ שעדיין צריכה לשדה לשוטחה וליבשה:
לא את הבור. כשמכר לו השדה לא מכר לו לכל אלו ואפי' אמר לו וכל מה שבתוכה:
וצריך. המוכר ליקח לו דרך מן הלוקח לבא לבור ולגת ולשובך דמוכר בעין יפה מוכר וכדתנן לעיל:
במה דברים אמורים במוכר. מפני שהיה לו ללוקח לפרש ולא פי' ואיהו הוא דאפסיד אנפשיה:
אבל בנותן מתנה. שהמקבל מתבייש לומר לנותן פרש לי מה שאתה נותן לי אמרינן בעין יפה הוא נתן את הכל וכל הני דאמרן לעיל דאינן בכלל השדה במכר אבל במתנה הן בכלל דבעין יפה יותר מדאי הוא נותן וכן אין המקבל מתנה צריך ליקח ממנו דרך:
זכו בשדה זכו בכולן. בכל הני דלעיל ואפי' בור וגת ושובך שבשדה מפני שכל אחד זוכה בשלו ומסתלק מחבירו מכל וכל:
החזיק בכולן. ואע''ג דחרוב ושקמה לא בטילי לגבי שדה הוו כשתי שדות ואין מצר ביניהן דאם החזיק אחת מהן קנה חבירתה:
הקדיש את כולן. דמקדיש בעין יפה היא דמקדיש:
לא הקדיש אלא החרוב. דסבירא ליה דדעת מקדיש כדעת מוכר וכל דגבי מכר לא מכר גבי הקדש נמי לא הקדיש ואי איכא לחלק בחרוב המורכב וסדן השקמה הוא דאיכא לחלק דאף על גב דבמכר לא מכר בהקדש קדשי וטעמא הואיל ומשדה הקדש ינקי ולדבריהם דרבנן קאמר ואין הלכה כרבי שמעון:
הלכה: הַמּוֹכֵר אֶת הַשָּׂדֶה כול'. אֲבָל לֹא מָכַר כול'. לֹא אֶת הַבּוֹר כול'. הַמַּקְדִּישׁ אֶת הַשָּׂדֶה כול'. דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי אָֽמְרִין. בִּמְחַלְּקִין לִגְפָנִים. רִבִּי חִייָה רוֹבָה שָׁאַל. הָיוּ שָׁם חֻלְיוֹת מְחוּלָּקוֹת לִבְרוֹת. רִבִּי יִצְחָק בַּר טֶבְלַיי שָׁאַל. הָיוּ שָׁם טַבְלִיּוֹת שֶׁל שַׁיִישׁ מְחוּלָקוֹת לִכְתָלִין. רִבִּי יוּדָן בְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל שָׁאַל. הָיוּ שָׁם מַלְבֵּנִין מְחוּלָקוֹת לְחַלּוֹנוֹת.
Traduction
A l’école de R. Yanaï on a enseigné que, par ''échalas des vignes'' on entend: ceux qui les divisent. R. Hiya le grand demanda: s’il y a là des morceaux de joncs divisés pour séparer les vignes, sont-ils tous considérés comme nécessaires? De même, R. Isaac b. Tablaï demanda: s’il y a là des tablettes (tabula) de marbre à répartir entre les murs, sont-elles considérées comme vendues dans l’ensemble? Enfin R. Juda b. Ismaël demanda: s’il y a là des briques destinées à former le cadre des fenêtres, font-elles partie de la vente? (questions non résolues).
Pnei Moshe non traduit
גמ' במחולקין לגפנים. לפרש קנים בכרם קאמרי וכדפרישית במתני':
היו שם חליות. של קנים מחולקות לברות אותן ולברר מהן א''נ לכרות ולהעמיד את הגפנים מהו אם כלן הוו כמו שהן לצורכה:
מחולקות לכתלים. לצורך הכותל ובמוכר את הבית קאי ואגב הני בעיי נקט נמי להא הכא:
מלבנין מחולקות. כדי לעשות מהן סביב החלונות אם הם בכלל המכר:
רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. יֵשׁ שָׁם עֲרוּגָה שֶׁהִיא שִׁשָׁה עַל שִׁישָׁה וְיֵשׁ לָהּ שֵׁם בִּפְנֵי עַצְמָהּ אֵינָהּ מְכוּרָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הַקּוֹנֶה סַדַּן שִׁקְמָה בְּתוֹךְ שֶׁלַּחֲבֵירוֹ מַחֲולֹקֶת רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּרִבִּי יוֹסֵי וְרַבָּנִין. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. קָנָה קַרְקַע. וְרַבָּנִין אָֽמְרִין. לֹא קָנָה. רִבִּי חִייָה בַּר וָוא שָׁאַל. מָכַר לוֹ כָּל הָאִילָן וְשִׁייֵר לוֹ סַדַּן שִׁקְמָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי. קָנָה קַרְקַע. עַל דַּעְתִּין דְּרַבָּנִין. לֹא קָנָה קַרְקַע. רִבִּי יִצְחָק בַּר טֶבְלַיי שָׁאַל. מָכַר לוֹ כָּל הָאִילָן וְזַיִת שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי כָּל זֵיתִים שֶׁיֵּשׁ שָׁם מְכוּרִין. רִבִּי יוּדָן בֵּירִבִּי יִשְׁמָעֵאל שָׁאַל. הַקּוֹנֶה ג̇ כִיתֵּי קָנִים קָנָה אֶרֶז גָּדוֹל שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
Traduction
R. Hiya dit au nom de R. Yohanan: une plate-bande de champ, d’un espace de 6 palmes au carré, constitue un terrain à part, et n’est pas comprise dans la vente totale. R. Yohanan dit qu’au sujet de l’achat d’un sycomore étendu (101)Accompagné de deux autres arbres, dit le commentaire., situé dans la possession d’un voisin, il y a discussion entre R. Ismaël b. R. Yossé et les autres sages: selon R. Ismaël b. R. Yossé, le sol est acquis en même temps; selon les autres sages, le sol n’est pas acquis. Mais, demanda R. Hiya b. Aba, si le voisin a vendu tous les arbres de son champ en se réservant pour soi le sycomore situé au milieu, est-ce à dire que, selon R. Ismaël b. R. Yossé, le sol reste acquis au possesseur du sycomore (au 1er propriétaire), et non selon les autres sages (qui déclarent que le sol ne fait pas partie de l’arbre)? D’autre part, R. Isaac b. Tablaï demanda: si le voisin a vendu tous les arbres, en spécifiant un olivier placé à tel endroit, entend-on par là que tous les oliviers de cet endroit sont vendus du même coup? (Où la spécification de tel olivier en particulier vise-t-elle la vente de cet olivier seul, à l’exclusion des autres)? Enfin, R. Judan b. R. Ismaël demanda (au sujet de la vente d’une haie formée de joncs): si quelqu’un a acheté plusieurs sortes (102)Littéralement: trois sortes. de joncs, et qu’au milieu il se trouve un cèdre aussi gros que ceux de la Palestine, ce dernier sera-t-il compris dans l’achat? (questions non résolues).
Pnei Moshe non traduit
אינה מכורה. דכשדה חשובה בפני עצמה היא:
הקונה סדן שקמה בתוך של חבירו. וכגון שקנה עוד שני אילנות עמה ובהא פליגי דרב ישמעאל ברב יוסי ס''ל דסדן של שקמה הוי כאילן וקנה קרקע כדין הקונה ג' אילנות בתוך של חבירו דיש לו קרקע ורבנן ס''ל דלא חשיב כאילן אחר שהרי המקדיש שדה הקדיש גם הסדן שקמה אלמא בכלל שדה הוא ובמוכר שדה טעמא דלא קנה סדן שקמה משום דמוכר בעין רעה הוא מוכר:
ושייר לו סדן שקמה לעצמו. בתוך שני אילנות אם נימא דלר' ישמעאל דאית ליה כאילן הוא וא''כ קנה קרקע כלומר דשייר לו קרקע ולרבנן לא שייר לו קרקע או דילמא בהא לא פליגי רבנן עליה דמכיון דלעצמו שייר אמרינן בעין יפה הוא דשייר ולכ''ע יש לו קרקע:
וזית שבמקום פלוני. מהו מי אמרינן דלאו דוקא זית שבמקום פלוני בלבד הוא דמכר לו אלא כל זיתים שיש שם מכורין שהרי מכר לו כל האילן והא דפרט לו זית פלוני משום חשיבותו הוא דפרט לו או דילמא אמרינן מכיון דפרט לו גלי אדעתיה דלא מכר לו הזיתים בכלל כל האילן ולא מכר לו מן הזיתים אלא הזית שבמקום פלוני בלבד:
ר' יודן ברבי ישמעאל שאל. אהא דקתני במתני' דמכר לו מחיצת הקנים שהיא פחותה מבית רובע וא''כ אי נימא דאם קנה שלשה כתי קנים ואינן בית רובע דקנה ואפי' היה בהן ארז עבה וגדולה כארז גדול שבארץ ישראל. ושלשה כתי קנים דנקט לאו דוקא הוא אלא כלומר שקנה כמה כתי קנים מי נימא דאפילו ארז הגדול שבתוכן הוא בכלל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source